שלשולים בכלבים

שלשולים מהווים תופעה שכיחה מאוד ואחת התלונות הנפוצות ביותר של בעלי כלבים וחתולים בבואם למרפאה. בהגדרה מדובר בצואה רכה או נוזלית ביחס לנורמלי.

שלשול מלווה לרוב בעליה בתדירות היציאות והדחיפות להתפנות.

בעל חיים משלשל עשוי להיות שמח וחיוני או לחילופין חסר תיאבון, חסר מצב רוח וחולה מאוד.

ברוב המקרים השלשול הינו אקוטי, כלומר יחל באופן פתאומי ויחלוף לאחר ימים בודדים, אולם ישנם מקרי שלשול כרוניים במהלכם סובל בעל החיים משלשולים שנמשכים זמן רב (שבועות, חודשים ואף שנים) באופן רציף או לסירוגין.

שלשול עשוי להיווצר במספר מנגנונים שונים בנפרד או יחדיו וביניהם חוסר ספיגה או עיכול לא מלא של המזון, עודף הפרשה של נוזלים ומלחים למעי הנגרמים בדרך כלל כתגובה לזיהום במעיים, פגיעה ברירית המעי כתוצאה מאספקת דם לקויה או זיהומים ותנועתיות לא תקינה של המעיים, במקרים מסוימים גם גידולים במערכת העיכול יכולים לגרום לשלשול.

ישנם גורמים רבים לשלשול ולכן נפרט כאן רק את חלקם:

אכילת זבל –

גורמת לשינוי הפלורה (הסביבה) הבקטריאלית של המעי ולשלשולים.

​מחלות מדבקות –

הדבקה בהן נעשית לרוב ע"י אכילת מזון נגוע, צואה נגועה או מגע עם פרט נגוע.

מחלה ויראלית –

וירוסים רבים עשויים לגרום לשלשול בכלבים אך השכיחים ביניהם: פרוו, רוטה, דיסטמפר (כלבלבת), אדנווירוס, ועוד... בגורים ובכלבים לא מחוסנים עשויים אלו לגרום למחלה קשה ומסכנת חיים. בחתולים הנפוצה והקטלנית מבין המחלות הויראליות היא החתלתלת ועל כן כה חשובים החיסונים כנגדה.

מחלה חיידקית –

בדומה לבני אדם תתכן מעורבות של חיידקים רבים כגון: E.coli, סלמונלה, קמפילובקטר, קלוסטרידיום ועוד...המחלה יכולה להיות קלה ולחלוף לבד או עם קשה ומלווה בחום , הקאות , כאב בטני ועד למצב של מחלה קשה ומסכנת חיים. במקרים הקשים יותר יתכן ובעל החיים יזדקק לטיפול אנטיביוטי ולעיתים אף לאשפוז.

מחלה פרזיטרית –

פרזיטים רבים עשויים לגרום לשלשול בכלבים וגם בחתולים. השכיחים ביניהם: תולעי סרט, תולעים עגולות, גיארדיה וקוקסידיה. מדובר בגורמי מחלה מדבקים מאוד שלרוב יגרמו למחלה קלה. אולם, ללא אבחון וטיפול מתאים השלשול עשוי להימשך זמן רב ולהוות בעיה מתסכלת עבור החיה ובעליה.

- Inflammatory bowel disease

היא מחלה הגורמת לשלשול כרוני (מזכירה מעט את מחלת קרון בבני אדם). הגורם למחלה אינו ידוע וייתכן וקשור לחוסר רגולציה של מערכת החיסון, מוטציה גנטית או גורם זיהומי. אבחון המחלה נעשה באמצעות ביופסיה מהמעי והטיפול בה ארוך טווח לעיתים לכל החיים.

רגישות למזון על רקע אלרגי – לרוב מדובר ברגישות יתר לחלבון במזון (עוף, בקר, דגים וכו') וכאשר כלב או חתול רגיש נחשף לחלבון הנ"ל הדבר עשוי להוביל לשלשול. במקרים אלו החלפה למזון רפואי היפואלרגני עשויה לפתור את הבעיה.

חסימת מעי חלקית – כתוצאה מגוף זר במעי, סיבוב מעיים או גידול, אשר לא חוסם לחלוטין את חלל המעי ומאפשר מעבר של מזון. מקרים אילו יכולים להתבטא בשלשול כרוני וידרשו לרוב התערבות כירורגית לפתרון הבעיה.

אבחון:

היות וקיימים גורמים רבים אפשריים לשלשול האבחון לעיתים מאתגר.

בדיקה פיזיקאלית – בדיקה פיזיקאלית במרפאה תוך כדי לקיחת היסטוריה מפורטת תאפשר לקבוע האם מדובר במחלת מעי קלה ואקוטית או בשלשול כתוצאה ממחלה קשה או כרונית ובהתאם לכך להמליץ על המשך אבחון/טיפול.

בדיקת צואה – בדיקה המאפשרת לבחון את אוכלוסיית תאי מערכת החיסון, החיידקים והפרזיטים הנמצאים בצואה. בדיקה זו חשובה בכדי לאפשר טיפול מתאים לגורם השלשול.

במקרי שלשול קשים או כרוניים יידרשו לעיתים אמצעי אבחון נוספים כגון:

בדיקות דם – נתחיל בספירת דם, ביוכימיה ומשטח דם. חשיבותה העיקרית של בדיקת הדם היא בהערכת מעורבות סיסטמית במחלה ולעיתים ללא בדיקת דם קשה מאוד לאבחן את הגורם לה. לעיתים יעלה הצורך בבדיקות דם ספציפיות יותר כגון מדידת רמות קובלאמין ופולאט בדם, בדיקת TLI לאבחון בעיית לבלב.

צילום רנטגן – עשוי לעזור לאבחן במידה וישנה חסימת מעי, עמדון מעיים או מצבים אחרים שיובילו לשינויים אותם ניתן לראות באמצעות רנטגן.

אולטראסאונד – מכשיר האולטרסאונד מאפשר לבצע סקירה יסודית של האיברים בחלל הבטן ומאפשר לזהות גורמי שלשול רבים לרבות מסות במעי, עיבוי בדופן המעי, גוף זר, עימדון מעיים והשתפלות מעי.

ביופסיה – מחלות ספיגה לסוגיהן ניתנות לאבחון חד משמעי רק באמצעות ביופסיה מהמעי. דגימת מרקמת המעי נלקחת במהלך ניתוח או באמצעות אנדוסקופיה ללא ניתוח ונשלחת למעבדה חיצונית.

טיפול:

ככלל טיפול יהיה בהתאם לגורם השלשול.

מקרי שלשול קלים שאינם מלווים בחום, הרגשה רעה, חולשה וסימנים נוספים יטופלו בתחילה בצום ולאחריו בתזונה ייעודית. מקרים קשים יותר עשויים, בהתאם לממצאי הבדיקה הווטרינרית להצריך אנטיביוטיקה מתאימה ו/או טיפול אנטי-פרזיטרי בשילוב עם תזונה נכונה. גם לפרוביוטיקה במקרים אלו ישנה תועלת.

תזונה מתאימה במצבים של שלשול מורכבת ממזון עתיר בסיבים וקל לעיכול.

כאמור במקרים קשים יותר נדרש טיפול אינטנסיבי יותר המחייב אשפוז עם טיפול תומך הכולל נוזלים ותרופות בהזרקה.

הכלב משלשל- מתי לפנות למרפאה?

• במידה והכלב/חתול משלשל מעל יומיים ולא משתפר באמצעות הזנה מתאימה.

• הופעת הקאות בנוסף לשלשול.

• הכלב/חתול ירוד- חלש, חסר מצב רוח או תיאבון.

• הופעה דם טרי בצואה או הופעה של צואה שחורה - דם שעבר בקיבה והשחיר כתוצאה מתנאי החומציות שבה).

• גורים בדגש על כאלו שאינם מחוסנים ובעלי חיים מבוגרים- נוטים להידרדר מהר ולכן מוטב להגיע לבדיקה בהקדם ולוודא שאין עדות למחלה חמורה יותר.

טיפים של אלופים

כיוון שמרבית מקרי השלשול הינם על רקע תזונתי יש להקפיד על:

• הזנה מתאימה לבעל החיים.

• מניעת אכילת מזון ביתי מתובל או עתיר שומנים.

• במידה ובחרנו לעשות שינוי במזון יש לבצע את השינוי באופן הדרגתי.

• מניעת "נשנושים" בזמן הטיול.

אנו במרפאת וטקליניק זמינים תמיד לשאלות בנושא זה או כל נושא אחר. 09-8987049